קונסטלציה משפחתית פותחה על ידי ברט הלינגר, והיא מביטה על המשפחה כמערכת. לפי הגישה, כל אחד מאיתנו נושא לא רק את הסיפור האישי שלו אלא גם דפוסים, נאמנויות ואירועים שלא נאמרו במשפחה - לפעמים מדורות קודמים. כשמשהו במערכת לא קיבל את מקומו, בן משפחה אחר נוטה לשאת אותו על עצמו בלי לדעת.
זה יכול להסביר תחושות שקשה למצוא להן מקור: נאמנות לא מודעת לסבל של הורה, תחושת אשמה על הצלחה, דפוס שחוזר בכל מערכת יחסים, או חוסר שקט שלא מתאים לנסיבות החיים בפועל.
בעבודה קבוצתית משתתפים מייצגים בני משפחה, והמנחה מסדרת אותם במרחב כדי לראות את התמונה המערכתית. בעבודה פרטנית בקליניקה משתמשים בדמויות על שולחן, בכריות או בסימון מקומות בחדר. גם כך מתגלה בדרך כלל תמונה ברורה, ומתוכה אפשר לחפש סידור אחר - כזה שמחזיר לכל אחד את מקומו ומשחרר אותך מנשיאה של מה שאינו שלך.
הקונסטלציה אינה תחליף לטיפול מתמשך, והיא עובדת יפה במיוחד כשהיא משולבת בתוך תהליך טיפולי רחב יותר.
לא. בעבודה פרטנית עובדים עם דמויות, כריות או סימון מקומות בחדר, ובעבודה קבוצתית משתתפים אחרים מייצגים את בני המשפחה.
למי שמזהה דפוס שחוזר על עצמו, למי שיש לו יחסים מורכבים עם בני משפחה, ולמי שמרגיש שהוא נושא משהו שלא בדיוק שייך לו.
לא. זו עבודה נקודתית ועוצמתית שמשתלבת יפה בתוך תהליך טיפולי, ולא באה במקומו.
לרוב מדובר בעבודה ממוקדת של פגישה אחת עד כמה פגישות סביב נושא מסוים, בתוך התהליך הרחב יותר.