פותחה על ידי הפילוסוף והפסיכולוג פרופסור יוג'ין ג'נדלין והיא מתבססת על סדרת מחקרים שנערכו באוניברסיטת שיקגו בתחילת שנות ה-70. יוג'ין ג'נדלין בדק מתי טיפול מצליח ליצור שינוי אמיתי בחיי המטופלים ומצא שתי עובדות מרתקות:
1. יעילות הטיפול לאורך זמן לא תלויה בסוג הטיפול או המטפל(!)
2. קיים מכנה משותף לאנשים בהם הטיפול מצליח ויוצר שינוי מהותי: היכולת הטבעית להקשיב לתחושות הגוף, וליצור דיאלוג אמיתי בין התודעה לגוף. יכולת הדיאלוג והקבלה של תחושות הגוף אפשרה לאותם מטופלים להגיע לתובנות עמוקות בטיפול, והביאה גם לשחרור ולהקלה.
ג'נדלין כינה את השיטה שלו בשם "התמקדות" שהינה תהליך טבעי שבו אדם יוצר מגע עם "תחושה מורגשת" שהיא תחושת גוף פנימית מיוחדת, המתרחשת באזור שבין המודע לתת מודע. דרכה אנו חווים ו"מחזיקים" מצבי חיים, בעיות וקונפליקטים. בהתמקדות המטפל מכוון את המטופל לשים לב לתחושה המורגשת הגופנית. נוכחות ושהייה עם התחושה המורגשת מביאה ל"תפנית גופנית", אשר מובילה לצעד הבא בתהליך עד לריפוי המיוחל.
באופן אישי ההתנסות בהתמקדות תמיד מלווה בפליאה והתרגשות רבות. כאדם שדגל בפסיכולוגיה חיובית ובריאת מציאות מיטיבה בעיקר על ידי ניווט המחשבות, המרחב הגופני היה זר לי. המפגש הראשוני אתו היה מציף בעוצמה מסחררת. הרגשתי שהגעתי הביתה, אל עצמי האמיתי. ידעתי שארצה להעביר את הריפוי המופלא שחוויתי הלאה למטופליי.
תמיד יעשה בהתאם לצורך, הרצון והקצב של המטופל. יכול לכלול שיח בלבד או שילוב של שיח עם טכניקות וכלים נוספים ממגוון הכלים שברשותי.
יצירת השינוי מתחילה במודעות לקושי וממשיכה ברצון לזוז ממנו. הטיפול מתאים למי שחווה סבל בחיים ורוצה לשנות זאת, למי שמרגיש שאפשר לחיות טוב יותר - לחיות חיים של רווחה נפשית ומשמעות. הטיפול מתאים למי שחווה קושי במערכות יחסים ורוצה לשפר את האינטימיות ולהתקרב, למי שסובל מדיכאון, צער, הצפה רגשית, חרדה, מחלה, אובדן, טראומה, משברים בזוגיות, בדידות, ערך עצמי נמוך, כאבים גופניים כרוניים ותסמינים פסיכוסומטיים, חולשה ועייפות, תקיעות ודאגנות יתר ומאמין שאפשר אחרת. אפשר לחיות חיים מלאים ומספקים בעולם שאינו חף מכאב.
תהליך הטיפול בפסיכותרפיה גופנית הוא עוצמתי ורך בו זמנית. כולל שילוב בין טכניקות נפשיות לפיזיות כדי לזהות ולשחרר מתחים רגשיים המאוחסנים בגוף. המטפל והמטופל עובדים יחד כדי לחקור רגשות, מחשבות, תחושות והתנהגויות במטרה לקלף אט אט ובעדינות את מעטפת השריון ההגנתי, להתחבר למהות, ולקבל בחמלה את העצמי השלם והאותנטי.
מטרת העל הטיפולית היא לעבור שינוי מיטיב ומשמעותי, לצמוח ולהתפתח ולהגיע לרווחה נפשית. כל מטופל ומטופלת הינם עולם ומלואו, מיוחד וייחודי. תהליך הטיפול, בין אם הוא קצר מועד או ארוך טווח, מתמקד בעולמם של המטופלים ובנושאים שמעסיקים ובוערים בהם. הם אלה שמכתיבים את התכנים, הקצב הנכון להם והכלים המדויקים להם, בהתאם להעדפתם ויכולותיהם.
התמקדות פותחה על ידי הפילוסוף והפסיכולוג יוג'ין ג'נדלין, שחקר שאלה אחת: למה חלק מהמטופלים מתקדמים בטיפול וחלק נשארים במקום. הוא גילה שההבדל לא היה בשיטה של המטפל אלא באופן שבו המטופל דיבר - אלה שהתקדמו עצרו מדי פעם, פנו פנימה, וחיפשו מילים למשהו שעדיין לא היה ברור להם. את התחושה הגולמית הזו הוא כינה "התחושה המורגשת" (felt sense).
התחושה המורגשת אינה רגש ואינה מחשבה. היא משהו שנמצא באמצע: כובד בחזה שמלווה החלטה מסוימת, אי שקט בבטן שמופיע בכל פעם שמדברים על העבודה. כשנותנים לה מקום ומילים, היא בדרך כלל זזה - ואיתה גם התקיעות.
התמקדות מתאימה במיוחד למי שמכיר את עצמו היטב מבחינה שכלית אבל מרגיש תקוע, למי שקשה לו לזהות מה הוא מרגיש, ולמי שמחפש דרך להחליט מתוך הקשבה פנימית ולא רק מתוך היגיון. היא עדינה, לא דורשת לחזור לזיכרונות קשים, ומשתלבת היטב עם טיפול SE ועם מיינדפולנס.
אפשר גם ללמוד את הכלי לשימוש עצמי, וזו אחת הסיבות שאני אוהבת ללמד אותו: הוא נשאר איתך גם אחרי שהטיפול נגמר.
תחושה גופנית עמומה שמלווה נושא מסוים - כובד בחזה, אי שקט בבטן - ועדיין אין לה מילים. בהתמקדות מחפשים לה מילה או תמונה מדויקת, ולרוב כשנמצאת ההגדרה הנכונה, משהו בגוף נרגע.
בשיחה אנחנו בדרך כלל מספרים מה שאנחנו כבר יודעים. בהתמקדות עוצרים ומחכים למה שעדיין לא ברור, ונותנים לו להתנסח בקצב שלו.
כן, וזו אחת המטרות שלי. אחרי תרגול משותף אפשר להשתמש בכלי לבד, וגם בשיתוף בן זוג או חבר בדרך של הקשבה הדדית.
זה מצב שכיח, במיוחד אחרי תקופות ארוכות של דריכות או ניתוק. מתחילים בקטן - טמפרטורה, מגע של הרגליים ברצפה, קצב הנשימה - והיכולת להבחין מתפתחת בהדרגה.
