כלי טיפולי המבוסס על עקרונות בודהיסטים המאפשרים להבין את מקורות הסבל האנושי והדרך להפחית אותו. עקרונות אלה מתגלמים לכדי טכניקה טיפולית הנקראת mindfulness/ קשיבות.
היא מבוססת מחקרית ומתבססת על עקרונות מדיטציית הויפאסנה.
פרופסור ג'ון קבט-זין הינו מיסד שיטת תרגול זו שנעשית על ידי התמקדות בחוויות ותופעות המתרחשות ברגע הנוכחי באופן חומל ובלתי שיפוטי. תשומת לב מופנית "לכאן ועכשיו" ויוצרת מודעות מכבדת ונטולת ביקורת.
מחקרים רבים מצביעים על יעילות שילובה של מדיטציית קשיבות בטיפולי פסיכותרפיה בטיפול במצבי מצוקה, חרדה, כאב וחולי. התרגול מאפשר למטופל להכיר את תבניות התגובה האוטומטיות שלו, לפתח מודעות ולהעצים את יכולת הבחירה. בנוסף, תורם התרגול להגברת הריכוז והקשב, להפחתת לחץ וחרדה ולהשהיית ביקורת עצמית ושיפוטיות לאחר. כמו כן הוא מאפשר למטופל להתבונן במצבי תודעה שונים בחמלה ויוצר שינוי במערכת היחסים שלו עם הסבל האנושי.
השקפת העולם הבודהיסטית והמדיטציה כחלק הפרקטי שלה, הינן דרך חיים בה אני מאמינה ופועלת. הם הביאו רווחה ומרחב נשימה לחיי ואני מעבירה אותם הלאה אל מטופליי.
תמיד יעשה בהתאם לצורך, הרצון והקצב של המטופל. יכול לכלול שיח בלבד או שילוב של שיח עם טכניקות וכלים נוספים ממגוון הכלים שברשותי.
יצירת השינוי מתחילה במודעות לקושי וממשיכה ברצון לזוז ממנו. הטיפול מתאים למי שחווה סבל בחיים ורוצה לשנות זאת, למי שמרגיש שאפשר לחיות טוב יותר - לחיות חיים של רווחה נפשית ומשמעות. הטיפול מתאים למי שחווה קושי במערכות יחסים ורוצה לשפר את האינטימיות ולהתקרב, למי שסובל מדיכאון, צער, הצפה רגשית, חרדה, מחלה, אובדן, טראומה, משברים בזוגיות, בדידות, ערך עצמי נמוך, כאבים גופניים כרוניים ותסמינים פסיכוסומטיים, חולשה ועייפות, תקיעות ודאגנות יתר ומאמין שאפשר אחרת. אפשר לחיות חיים מלאים ומספקים בעולם שאינו חף מכאב.
תהליך הטיפול בפסיכותרפיה גופנית הוא עוצמתי ורך בו זמנית. כולל שילוב בין טכניקות נפשיות לפיזיות כדי לזהות ולשחרר מתחים רגשיים המאוחסנים בגוף. המטפל והמטופל עובדים יחד כדי לחקור רגשות, מחשבות, תחושות והתנהגויות במטרה לקלף אט אט ובעדינות את מעטפת השריון ההגנתי, להתחבר למהות, ולקבל בחמלה את העצמי השלם והאותנטי.
מטרת העל הטיפולית היא לעבור שינוי מיטיב ומשמעותי, לצמוח ולהתפתח ולהגיע לרווחה נפשית. כל מטופל ומטופלת הינם עולם ומלואו, מיוחד וייחודי. תהליך הטיפול, בין אם הוא קצר מועד או ארוך טווח, מתמקד בעולמם של המטופלים ובנושאים שמעסיקים ובוערים בהם. הם אלה שמכתיבים את התכנים, הקצב הנכון להם והכלים המדויקים להם, בהתאם להעדפתם ויכולותיהם.
מיינדפולנס, בעברית קשיבות או מודעות קשובה, הוא תרגול של שימת לב למה שקורה כאן ועכשיו, בלי למהר לשפוט או לתקן. השורשים שלו בתרגול הבודהיסטי, והוא נכנס לעולם הטיפול המערבי בעיקר דרך עבודתו של ג'ון קבט-זין, שפיתח את תוכנית MBSR להפחתת לחץ באוניברסיטת מסצ'וסטס.
החלק שהכי מפתיע אנשים בתחילת הדרך הוא שמיינדפולנס אינו ניסיון להירגע. המטרה היא לא לרוקן את הראש ממחשבות אלא לשנות את מערכת היחסים איתן: לראות מחשבה כמחשבה שעוברת, ולא כאמת מוחלטת שחייבים לפעול לפיה.
אני לא מלמדת קורס מיינדפולנס אלא משלבת את התרגול בתוך הטיפול, במינון שמתאים לך. לפעמים זו דקה של הקשבה לנשימה לפני שניגשים לנושא קשה, לפעמים זו עצירה באמצע משפט כדי לבדוק מה קורה בגוף, ולפעמים אלה תרגילים קצרים שאפשר לקחת הביתה. בעבודה עם טראומה חשוב לי להתאים את התרגול בזהירות: הפניית קשב פנימה לא תמיד נעימה בהתחלה, ולכן מתחילים במינונים קטנים ועם עוגן בטוח.
מדיטציה היא תרגול מובנה, ומיינדפולנס הוא איכות של קשב שאפשר להביא לכל רגע - בשיחה, בהליכה, באכילה. בטיפול אנחנו משתמשים בעיקר בקשב הזה, ולאו דווקא בישיבה ארוכה.
לא. המטרה אינה לעצור מחשבות אלא להבחין בהן ולחזור בעדינות לעוגן. גם מי שהראש שלו סוער יכול להפיק מהתרגול.
גם דקות ספורות ביום עושות הבדל כשהן עקביות. בטיפול אנחנו מתחילים בתרגילים קצרים מאוד, ומתאימים אותם לחיים שלכם.
השורשים בתרגול הבודהיסטי, אבל התרגול שאני משלבת הוא חילוני לחלוטין ואינו מחייב אמונה כלשהי.
