בטיפול פרטני יש מרחב אחד ואוזן אחת. בקבוצה יש מראות רבות. אנשים שומעים את עצמם דרך סיפור של מישהו אחר, מגלים שהם לא היחידים, ומתאמנים על משהו שקשה לתרגל לבד: להיות בקשר. בשביל רבים זו החוויה המשמעותית בקבוצה - לא מה שנאמר, אלא מה שקורה ביניהם.
אני מנחה בגישה אינטגרטיבית, כלומר משלבת כמה כלים לפי מה שהקבוצה צריכה: שיח מונחה, עבודה עם קשב ונשימה, תנועה, ולפעמים כתיבה או דמיון מודרך. המסגרת ברורה - זמן, גבולות וכללי שיח - כי דווקא היא מה שמאפשר לאנשים להיפתח.
למי שמחפש מרחב תומך לצד או במקום טיפול פרטני, למי שמזהה שהקושי שלו מופיע דווקא בתוך קשרים, ולמי שהשיתוף עצמו עושה לו טוב. פחות מתאים בתקופות של משבר חריף, שבהן מרחב אישי נכון יותר כשלב ראשון.
אני מנחה קבוצות לצד העבודה בקליניקה, ובעבר גם במסגרות שבהן ההנחיה נעשתה עם אוכלוסיות בתהליכי שיקום ואובדן. אני גם מלמדת במכללת רידמן, ורוב מה שאני יודעת על קבוצות למדתי בעמידה מולן.
מתעניינים בקבוצה קרובה? אפשר להשאיר פרטים ואעדכן כשנפתחת קבוצה חדשה, או לתאם שיחה כדי לבדוק אם זה מתאים לכם.
לא. חלק מהמשתתפים מגיעים בלי ניסיון טיפולי קודם, וחלק משלבים קבוצה לצד טיפול פרטני.
לא. אפשר להיות נוכח ולהקשיב, ולשתף כשמרגישים מוכנים. אחד מתפקידי כמנחה הוא לשמור שאף אחד לא יידחף.
סודיות היא כלל יסוד: מה שנאמר בקבוצה נשאר בקבוצה. זה מוסכם ומדובר במפגש הראשון.
קבוצה טיפולית מונה בדרך כלל בין שישה לשנים עשר משתתפים, בהתאם לאופי הקבוצה ולמטרה שלה.
